13.7.2017

Larsen C Clavingחתיכה ממדף הקרח לרסן מיתפרקת אבל זה לא הסיפור החשוב באנטאקרטיקה

חתיכה בגודל מישור החוף ויו״ש מתפרקת ממדף הקרח לארסן C. לאחר שבעבר לארסן A ו-B התפרקו. לפי החוקרים ב-Project MIDAS בלי החתיכה החסרה מדף הקרח יהיה פחות יציב הם גם מספרים על בריכות של מי הפשרה בקייץ מה שמזכיר את ההתפרקות לרסיסים תוך חודשיים של לארסן B. כך שסביר שתוך שנים ספורות לארסן C יתפורר. מכוון שמדפיי הקרח צפים אין להתפוררתם כמעט השפעה מידית על גובה פני הים. ( אם לא היה מלח בים אז בכלל לא היתה השפעה) אבל מדפי הקרח משמשים מעצור לקרחונים ביבשה וכאשר הם מתפרקים הקרחונים מאיצים. אבל מכוון שאין יותר מידיי קרח על חצי האי האנטארקטי אז זה לא מה שיטביע את פלורידה. גם את הסדק הזה רואים לפחות משנת 2010. 

לארסן C הקרחון שהתפרק  וצלום של ישראל באותו קנה מידה. המדף המתפרק קרוב יותר למרכז היבשת מהחלקים הקודמים של לארסן













לארסן A התפרק ב-1995ולארסן B התפרק באופן מרשים בשנת 2002


לארסן B בתאריך 31 לינואר 2002

שבריי לארסן B חודש ושבוע אחריי התמונה הקודמת 7 מרס 2002
מקור:World of Change: Collapse of the Larsen-B Ice Shelf : Earth Observatory NASA
אבל כאמור אין כאן חדשות גדולות.

חדשות אולי יותר משמעותיות הן מצב הקרח הימי סביב אנטאקטיקה. המכחישים אהבו לציין שאמנם הקרח הימי בצפון ממתמעט אבל סביב אנטאקטיקה הוא גדל לכן בגדול לא קורה כאן כלום. 
אבל בקיץ האנטרקטי האחרון חל שינויי פתאומי ומינימום הקרח הימי האנטאקטי צלל לשטח הקטן ביותר שנימדד. 

מקור: Sea Ice Extent Sinks to Record Lows at Both Poles | NASA
אבל הסיפור החם ביותר באנטרקטיקה קורה במערב יבשת שבה תחתית הקרח נמצאת מתחת לגובה פניי הים. דבר זה הוא מקור לחוסר יציבות אפשרי ומכוון שהקרח נח על הסלע אז כאשר הוא יפשיר פני הים יעלו בכמה מטרים. כאשר מופיע בחדשות Pine Island Glacier או Thwaites Glacier אז החדשות באמת משמעותיות

מערב אנטאקטיקה פרושו החלק הנמצא מימין לחוקר קוטב המגיע מכוון ארופה והאוקניוס האטלנטי.








21.5.2017

המבקר: ליקויים בגיבוש הסכם הגז בין חברת החשמל לתמר גלובס

הסיבה לייקור - ההחלטה להצמיד את המחיר למדד המחירים לצרכן האמריקאי 
16/05/2017, 16:00 נתי יפת  

.....
״
על פי המבקר, בשל ירידת מחירי האנרגיה בשנים האחרונות, הנזק הנגרם משינוי נוסחת חישוב המחיר גבוה ממה שהיה ניתן לחזות מראש, ועומד על 2-2.3 מיליארד דולר. "הנוסחה החלופית של הצמדה למדד המחירים לצרכן בארה"ב משקפת בסבירות גבוהה עלייה מתמשכת במחירי הגז במנותק מההתפתחויות במשק האנרגיה", כתב המבקר, "שכן בשני העשורים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן בארה"ב בקצב יציב יחסית של כ-2.3% בשנה".
״
....
״
לדברי המבקר, מכתב הכוונות מ-2009 שיקף משא-ומתן בשוק תחרותי יחסית, ולכן הנוסחה המופיעה בו "יכולה להיות אמת מידה להערכת המחיר של גז טבעי כשיש יותר מספק גז אחד". מאידך, סעיף ההגנה ממיסוי מלמד "על הכוונה לגלגל לפתחו של הציבור את עלויות המיסוי שקבעה ועדת ששינסקי, במלואן או בחלקן". אף שהמבקר קיבל חלק מטענות חח"י על השפעת גורמים שמחוץ לשליטתה, הוא ציין כי הם "אינם מצדיקים את העלאת מחיר הגז בעסקה בהשוואה למכתב הכוונות".
״......

17.5.2017

הנת"צים החדשים ואיך להשתמש בהם נכון להפחתת פליטות.

בינתיים המאמצים של הממשלה להפחית את הנסועה ברכב הפרטי(מה שהיא הבטיחה לעשות בהסכם פריז) לא מצליחים כל כך. נכון לינואר 2017 כמות המכוניות הנרכשות שוברת שיא ויש לכך השלכות חמורות. בגלל הפקקים המהירות בכניסה לתל אביב בשעות העומס היא 11 קמ"ש.

לפני כמה חודשים פורסמה ה
תכנית הממשלתית לסלילת 298 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית(נת"צים) בישראל. יחד עם הנתיבים הישנים הם באמת יכולים לשמש כבסיס למעבר לשימוש בתחבורה ציבורית - אם ירצו לנצלם נכון. איך בדיוק עושים את זה?

נתיבי תחבורה ציבורית לדעתי יכולים להעביר את עיקר הנסועה בישראל מתחבורה פרטית לתחבורה ציבורית הרבה יותר בקלות ובאופן הרבה יותר פופולרי מאגרות גודש ושאר האמצעים שתכליתם לקחת מהציבור כסף. כדי לעשות זאת כדאי לדעתי לממש קודם כל את נקודות הבאות:

1.  לצבוע את כל המסלול בצבע נפרד כמו במטרונית. כותב שורות אלה גר בקרית אתא ומשתמש כמה פעמים בשבוע במטרונית-אוטובוס רב קיבולת הנוסע בנתיב תחבורה ציבורית בצבע נפרד ואפילו מורם קצת מעל החלקים האחרים של הכביש. הוא אף פעם לא ראה מכונית נוסעת במסלול הזה. לעומת זאת בתל אביב יש בעיה כזו עם לשפוט לפי ההחלטה של העירייה להציב מצלמות. כנראה שהנהגים מפרים לא כל כך מתוך כוונות זדון אלא גם מתוך חוסר תשומת לב לכל השלטים-יש להם הרבה מאוד על מה להסתכל בנהיגה.

אם הנתיבים יהיו בצבע נפרד עם סימון בולט על הכביש כמו "רכב שירות בלבד" עם צבע אחיד לכל הנתיבים זה כנראה יעבוד, כמובן יחד עם העדפה ברמזורים, מצלמות ואכיפה. אם זה לא יספיק אפשר להתחיל להפריד פיזית בין הנתיב לכביש.

2. חשוב לא לעשות נת"צים בודדים בהרבה ערים אלה רשת מסועפת במטרופולינים הגדולים. כאשר יש נת"צים בודדים אלה שגרים רחוק מהם לא ייסעו בהם ומכיוון שחלק מהכביש יילקח מהמכוניות כמות הפקקים תגדל. לעומת זאת רשת של נתיבי תחבורה ציבורית תגרום סביר להניח למעבר מסיבי לשימוש בה וכמות הפקקים תקטן דרסטית.

אם מסתכלים על המפה של נתיבי התחבורה הציבורית בתל אביב עכשיו רואים שאלה נתיבים שכמעט מתחברים לרשת-אבל בינתיים לא.


3. אפשר לרדד קצת את מספר האוטובוסים בנתיבי התחבורה הציבורית. ובאמת בדרך כלל רוצים לעשות תדירות כמה שיותר גבוהה כדי שאנשים יאלצו לחכות פחות בתחנות. אבל זה יוצר לעתים קרובות מצב של אוטובוסים חצי ריקים וכך יש הרבה פליטות לחינם. בנתיבי התחבורה הציבורית זמן העמידה בתחנות יתקזז בהגעה מהירה הרבה יותר ולכן אפשר לעשות את התדירות לכזאת שהאוטובוסים יהיו מלאים(לא מפוצצים) וכך להוריד פליטות. אם זאת צריך כמובן שאנשים לא יחכו לאוטובוס יותר מ 5 דקות בממוצע, בשעות העומס. אם בתדירות כזאת עדיין האוטובוסים חצי ריקים צריך כנראה להפחית את כמות הקוים.

4. אפשר לעשות רידוד מסוים במספר התחנות באותו הקו בנתיבי התחבורה הציבורית. כאשר יש פחות תחנות, האוטובוס מגיע מהר יותר ויש פחות פליטות כי הוא צריך פחות פעמים להאט, לעמוד בלי לכבות מנוע, ולצבור מהירות שוב. בנוסף זה יגרום לאנשים ללכת כמה מאות מטרים מהבית לתחנה מהתחנה למקום העבודה וחזרה. משרד הבריאות ממליץ על 22 דקות פעילות גופנית ביום. כמה מאות מטרים הליכה לתחנה יכולים לה אריך את החיים ולהפוך אותם לבריאים יותר. האנשים לא אוהבים לבזבז את הזמן שלהם על ההליכה ולקום מוקדם יותר בשביל זה אבל במקרה של נטיב תחבורה ציבורית כמו שצריך-עם אכיפה, עדיפות ברמזורים וצבע נפרד שוב זה מתקזז בזמן נסיעה קצר יותר.

בלי להגזים עם זה, אפשר לעשות מרחק מינימלי בין תחנות 400 מטר.  זה יכול להצליח במיוחד בערים הגדולות כי שם בגלל ריבוי הקווים בכל מקרה אדם לא יצטרך ללכת יותר מידי לתחנה. הסיכון של עליית יותר מידי אנשים בתחנה אחת שיגרום לעיקוב, במקרה זה איננו סביר כי אפשר לעשות אוטובוס שעולים עליו מכל הדלתות כמו שיש בתל אביב. מנסיוני, המרחק בין התחנות במטרונית בדרך כלל גדול יותר מהמרחק בין התחנות באוטובוס רגיל. המרחק בין תחנות המטרונית בדרך כלל 350-400 מטר בעוד שבאוטובוס רגיל זה לפעמים 150 מטר ופחות.

5. חשוב לעשות אותם ליד תחנות הרכבת. בזמן האחרון הפעילו הרבה קווים שנקראים "קו רציף" אוטובוסים שמגיעים בדיוק בזמן שהרכבת יוצאת. אבל כמעט תמיד כאשר יודעים מתי יוצאת הרכבת יש אוטובוס שאתו אפשר להגיע כמעט במדויק. בזמן ההמתנה הקצר אפשר לקנות משהו ליד, כך שסביר להניח לא זו הסיבה העיקרית הגורמת לאנשים לנסוע או לא לנסוע ב רכבת. מה שקובע זה יותר איך יותר מהר ונוח להגיע, לכן אם אפשר יהיה להגיע לתחנת הרכבת במהירות ללא פקקים בכלל זה יעזור הרבה יותר מאשר קו רציף. אם להפוך לנת"צים קוים קיימים, העוברים ליד תחנות הרכבת, זה מבחינת פליטות עדיף מלעשות קוים חדשים רק בשביל זה. אם האוטובוס מגיע בדיוק בזמן הגעת הרכבת זה עם התדירויות של היום חוסך אולי 5 דקות(אולי כי בגלל הפקקים האוטובוס יכול להתעכב) הגעה ללא פקקים תחסוך יותר זמן, ואולי אפשר יהיה אפילו לבטל את הקווים שנעשו בשביל "הקו הרציף".

6. חשוב לסלול את נתיבי התחבורה הציבורית במידת האפשר במקום נתיב לרכב פרטי ולא גם וגם. אחרת עלול להיווצר מצב של עלייה בפליטות בגלל ריבוי פליטות גם מאוטובוסים וגם ממכוניות. בנוסף סלילה כזאת מקבעת את התפיסה של מסלול רכב פרטי לעשירים ותחבורה ציבורית לעניים. לעומת זאת הפיכת נתיבים מרכזיים לנתיבי תחבורה ציבורית יוצרת רושם פסיכולוגי של מעבר העיר לתכנון מוטה תחבורה ציבורית.

7. חשוב כמובן לסלול אותם ליד שבילי האופניים מה שיאפשר לאנשים לעלות לאוטובוס עם אופניים ולרדת אתם ממנו ולהמשיך בשבילי האופניים.



בתמונה: מסלול המטרונית ברחוב הרצל בחיפה.


22.3.2017

Trump’s Business Council היועצים הכלכליים של טרומפ מושקעים ב...אנרגיה ירוקה

 Donald Trump by Gage Skidmore

טרמפ מינה לעצמו מועצת יועצים כלכליים שכמובן ממוצע הרכוש שלהם הוא מילייארד לפחות. לא ממש מפתיע משום שהקבינט שלו בעל שווי פיננסי דומה. (האם אלו יחשבו קודם כל על פועליי מכרות הפחם?)
הכחשת שינויי האקלים של טרמפ אינה דבר חדש (שינויי האקלים הוא מזימה סינית). ולזה מצורף קבינט של אנשיי דלקים מאובנים ומכחישייי אקלים.
ולמרבה ההפתעה צוות יועצים אשר מושקע במיליארדים באנרגיות מתחדשות ובחיסכון באנרגיה לא רק אלון מוסק מטסלה

From BlackRock to General Motors to Wal-Mart, the members of Trump’s business council are all in on renewables.
by Stephen Lacey  Green Tech Media - March 14, 2017
If Donald Trump asked the executives sitting on his business advisory council for advice about energy policy, what kind of answer would he get? 

Judging by the billions of dollars those executives are pouring into renewables and carbon reduction programs, they'd probably tell him to emphasize the clean stuff.

In other words, the exact opposite of what he's doing now. 

  • Blackstone — Operates a program that helps its portfolio companies invest in solar in an effort to help them cut operational costs.
  • BlackRock — Manages $5 trillion in assets and operates a $970 million new energy fund that focuses on renewable energy technology and developers.
  • Boeing — Gets 13% of its electricity from renewable energy, works on high-efficiency solar cells at its Spectrolab, and has invested in reversible fuel-cell technology.
  • Boston Consulting Group — Has developed a very successful consulting practice that focuses on clean energy and sustainability.
  • Cleveland Clinic — Currently has a plan to cut energy use by 20% in the next three years and has invested in its own solar energy system.
  • General Electric — Does more than $25 billion in annual revenue in clean energy technology.
  • General Motors — Saves $5 million a year by using renewable energy and is now looking to source 100% of its energy from renewables.
  • Global Infrastructure Partners — Has invested in a number of wind and solar energy projects across the globe.
  • IBM — Operates some very sophisticated analytics platforms that integrate more clean energy on the grid. The company is also looking to have renewable energy supply 20% of its yearly energy needs by 2020.
  • JP Morgan Chase — Is one of the biggest tax equity investors in solar. The company has also committed or arranged $12 billion in capital for renewable energy projects.
  • Tesla — Is the biggest and most disruptive electric car manufacturer on the planet.
  • Wal-Mart — Was one of the first to invest in First Solar (NASDAQ: FSLR) and currently gets 25% of its electricity from renewable energy. It intends to increase that to 50% by 2025.
  • Walt Disney Company — Invests in a number of renewable energy projects, including a 5-megawatt solar farm in Orlando



25.12.2016

נפתרה תעלומת האל ניניו!


לפחות הבנו למה הוא נהפך להרסני בעשרות השנים האחרונות.

אחד הוויכוחים הלוהטים ביותר סביב בעיית שינויי האקלים הוא הקשר בינם לבין תופעת ה "אל ניניו". קודם כל נסביר בכמה שורות מה זה אל ניניו: האל ניניו היא תופעה המתרחשת פעם ב 3-7 שנים כחלק ממחזור שניקרא
 ENSO)El Nino South Oscilattion). כאשר היא מתרחשת,  הרוחות והזרמים בחלק המרכזי והדרומי של האוקיינוס השקט משנים כיוון. בדרך כלל הרוחות נושאות את המים החמים בחלק זה של האוקיינוס מערבה לכיוון אינדונזיה, אבל כאשר  ה"אל ניניו" נכנס, הרוחות האלה נפסקות או מתחילות לנשוב מערבה. כתוצאה מכך טמפרטורת המים ליד חופי דרום אמריקה עולה.  משתנה גם האקלים ולא רק במרכז האוקיינוס השקט, אלא גם בשאר העולם: בדרום אמריקה השנה גשומה יותר, באזורים בצד השני של האוקיינוס השקט כמו אינדונזיה, הודו, אפריקה, האקלים  יבש יותר. יש יותר משקעים בקליפורניה ופחות בקנדה ועוד. לפרטים היכנסו לכאן ולכאן

עד עכשיו הכל ברור. מה שקורה הוא שבתקופה האחרונה חוותה האנושות כמה אירועי אל ניניו חזקים במיוחד: ב 1982-1983, 1997-1998, 2015-2016, כאשר האל ניניו האחרון כונה "גודזילה" בגלל העוצמה שלו. האל ניניו האלה היו כה עוצמתיים שגרמו לשינויים קיצוניים במזג האוויר בעולם:  פגיעה חמורה בענף הדייג בדרום אמריקה בגלל שבמים החמים יש פחות מזון לדגים,שיטפונות אדירים בדרום אמריקה, בצורות חמורות באפריקה. מה שגרם לרעב, התפשטות מחלות ומלחמות. הנזק היה עצום-גם בנפש וגם ברכוש. בנוסף נרשמה פגיעה קשה בשוניות האלמוגים בגלל העלייה בטמפרטורת המים. לכן חוגים הקשורים למכחישי אקלים נוהגים לומר על הרבה מההשלכות של שינויי האקלים שהם בעצם השלכות של האל ניניו. לעומת זאת מדעני האקלים חישבו מזמן שהשפעת האל ניניו על העלייה בטמפרטורה היא יחסית קטנה בהשוואה להשפעת שינויי האקלים: 0.2 מעלה מתוך 1.2 מעלות בהם עלתה הטמפרטורה הממוצעת מעל לרמה הפרה אינדוסטריאלית ב 2016 על פי דוח השירות המטאורולוגי העולמי.

אומנם גם השפעה כזאת (אחד משש, כ 17%) היא יחסית משמעותית: ובאמת הדוח הזה של השרות המטאורולוגי מציין שבשנים 2016-2015 בגלל ההשלכות על החקלאות של שינויי האקלים והאל ניניו נפגעו כ 60 מיליון בני אדם. לפני זמן קצר התפרסם מחקר המראה ששינויי האקלים והאל ניניו יצרו קרקע אופטימלית להתפרצות מגפת הזיקה אשר הדביקה מאות אלפים ויש עוד. המחקרים והדוחות האלה מדברים על השפעה של שינויי האקלים והאל ניניו. אבל מה שקורה הוא שלפי הנתונים העדכניים ביותר הפיכת האל ניניו להרסני בעשרות השנים האחרונות היא בעצם עוד תוצאה של שינויי אקלים אנטרופוגניים.

כבר כמה זמן קיימת ההשערה שיש קשר בין שינויי האקלים והתגברות האל ניניו. עוד ב 2007 שערו שהתגברות בעוצמה או בתכיפות של אירועי האל ניניו יכולה להיות אחת ההשלכות של שינויי אקלים. הרי 93% מהחום המצטבר על כדור הארץ בגלל תוספת גזי חממה לאוויר מצטבר באוקיינוסים ורק טבעי שהוא ישפיע על הזרמים והרוחות כי הפרשי הטמפרטורות באוקיינוסים הם אחד מהגורמים היוצרים אותם. כמו שכבר נאמר לעיל בעשרות השנים האחרונות כאשר הטמפרטורות בעולם עלו, חווינו מספר אירועי אל ניניו חזקים במיוחד וגם התדירות שלהם עלתה. ואכן חלק מהמודלים הצביעו על קשר בין 2 התופעות. בגדול, המודלים אומרים שכאשר יש שינויי אקלים החלק המזרחי של האוקיינוס השקט מתחמם מהר יותר מהאזורים השכנים. בגלל זה גם האוויר מעליו מתחמם יותר. אוויר חם עולה למעלה, ולכן תנועת האוויר באטמוספרה מתגברת וזה משנה את כיוון ועוצמת הרוחות באזור. כך ההתחממות העולמית מביאה לאל ניניו חזקים יותר.

 נכון ל 2016 רוב המודלים מצביעים על קשר בין שינויי האקלים לאל ניניו יותר חזקים כאשר יש גם כאלה האומרים שהחלק השני של המחזור-"לה נינה"(הילדה בספרדית) גם הולך להפוך לקיצוני יותר. מידע מפורט על כך אתם יכולים למצוא כאן. אבל עד עכשיו לא היה ביטחון מלא, בעיקר כי לא היו מדידות לאורך זמן, כלומר, לא מדדו מה הייתה עוצמת האל ניניו לפני שהחלו שינויי האקלים ולכן היה קשה להשוות. אבל לפני כמה ימים נערך מחקר הבודק את עוצמת האל ניניו ב 7,000 השנים האחרונות לפי העקבות שהאירועים האלה משאירים באלמוגים. התוצאות היו חד משמעיות: במשך השנים האלה לא הייתה השתנות משמעותית בעוצמת האירועים האלה עד המאה ה 20 בה נצפתה עלייה של כ 25%. מה שמצביע על קשר לשינויי אקלים אנטרופוגניים.

מה זה אומר? זה אומר שאומר שאם לא יפסיקו בני האדם לפלוט גזי חממה בקצב בו הם נפלטים היום, צפויים לנו אל ניניו יותר חזקים בעתיד. אם כל ההשלכות שלהם. ואכן במחקרים על שינויי האקלים שהופיעו בזמן האחרון( כמו זה לדוגמה) התחזקות האל ניניו כבר נכללת כאחת ההשלכות.

נקווה שהממשלות ידעו להפיק את המסקנות הנכונות מהממצאים האלה ויפחיתו פליטות גזי חממה מהר ככל הניתן. נכון למאי 2017 כבר 145 מדינות חתמו על הסכם פריז-ההסכם העולמי להפחתת פליטות גזי חממה ומעבר לאנרגיה נקייה. במימוש הסכם זה כעת תלוי האם ההרס מהאל ניניו יתגבר או לא.
התחממות המים במרכז האוקיינוס השקט במהלך האל ניניו ב 1997. מקור: NOAA. - National Centers for Environmental Prediction, US.
Chart of abnormal ocean surface temperatures [ºC] observed in December 1997 during the last strong El 

פרטי ההרשאה

Public Domain
Public domain



המדינות בהן יש את ההשפעה החזקה ביותר של האל ניניו צבועות באדום.

מקור: https://blogs.oxfam.org/en/blogs/15-10-01-climate-change-hunger-el-nino-could-push-us-unchartered-waters


18.8.2016

We or Coal זה אנחנו או הפחם עצומה של גרינפיס

עצומה של גרינפיס


את הפחם ניתן להשאיר ללא פילטרים נוספים כגיבויי את המיליארדים להשקיע במאגר גז על היבשה למשל באזור ים המלח שם הופר בעבר גז. או לחצוב/להמיס מאגר בדיאפיר של הר סדום. או פשוט לאגור עוד סולר כגיבויי לגז ולהוסיף עוד איזה מחז״מ ספר כגיבויי. וכמובן להעשיר את תשובה ונובל במחיר הגז היקר בעולם

2.8.2016

גם השנה 2016 תהיה החמה ביותר מאז תחילת המדידות The hottest year on the record

עיון באתר של *NOAA אגף מצב האקלים מראה שגם יוני היה החם ביותר מזה 137 בהשוואה לחודשיי יולי קודמים.


טמפרטורת אדמה ומים ממוצע לחודשיי יולי -1880-2016
אי שם באזור חצי האי האנארקטי וכף הורן היה שיא קור
 ״לא כול הכדור מתחמם חלק מתקרר״ יאמר המכחיש המצוי

טמפרטורה גלובלית ממוצע לחודשיי יולי -1880-2016
מקור NOAA