31.3.2011

חוק ששינסקי עבר ברוב של 78 מול 2 מתנגדים - קישור לדה מרקר


שר האוצר: "הדמוקרטיה ניצחה את הלחצים"; שאמה: "הטייקונים הצליחו להחדיר סוס טרויאני למשכן"; מירי רגב תמכה בחוק

  • פורסם לראשונה: 
  • 16:06
  • 30.03.2011
  • עודכן ב: 16:34
  • 30.03.2011
  • מאת: צבי זרחיה



לאחר רצף של הצבעות על סעיפיה השונים של הצעת החוק לקביעת נתח התמלוגים מהכנסות מתגליות נפט והגז, "חוק ששינסקי" עבר ברוב של 78 מול 2 מתנגדים. הקואליציה הצליחה לדחות את כל ההסתייגויות שהוגשו לחוק שרובן נועדו להיטיב עם חברות הגז ובהן הפחתת ההיטל על חברות הגז מ-50% ל-45% , הפחתת ההיטל על תמר ל-40%, והפחתת ההיטל על המשקיעים הקטנים.  המשך באתר דה מרקר

24.3.2011

חוק שישינסקי עבר בהצלחה את ועדת הכספים

חוק שישינסקי עבר בהצלחה את ועדת הכספים בדרכו להצבעה שניה ושלישית במליאה

21:05 |  23.3.2011   צבי זרחיה  
החוק יעלה להצבעה במליאה בשבוע הבא ■ בשעות הערב אישרה הוועדה הסתייגות לפיה השכר המירבי של בכירים בחברות גז יהיה פי 50 משכר המינימום ■ הממשלה תתבקש ביום ראשון הקרוב להקים ועדה שתגבש המלצות להקמתה של קרן יעודית לחלוקת תקבולי המס מחברות הגז


"  ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) שאל את נציגי האוצר האם קיים הפרש כספי מהותי בין מסקנות ועדת ששינסקי לנוסח החוק שהתקבל בועדה. סגן הממונה על התקציבים שאול מרידור אמר שהחוק משדר הרבה יציבות ולא פוגע בחלקה של הממשלה ברווחים של זכייני הגז. שטייניץ הוסיף כי חלקה של הממשלה יישאר גם אם יהיו שינויים במערכת המס  "

כמו כן, ועדת הכספים אישרה את ההצעה לתקנן תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסת בעלי זכויות, אשר היתה המלצה מרכזית בדו"ח מוועדת ששינסקי), בוטל ניכוי האזילה שהיה הטבת מס חריגה שניתנה לעוסקים בחיפושי נפט וגז בלא אח ורע בענפי משק אחרים בישראל ובעולם. ניכוי זה, גרם לכך שלא התבצע תשלום של ממש עבור המשאב במאגר, ולכן היווה ניכוי ללא הצדקה. ועדת ששינסקי המליצה לבטלו וועדת הכספים קיבלה המלצה זו.  "

"  עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מסר בתגובה כי "אנו מברכים את חברי ועדת הכספים ואת יו"ר הוועדה, חה"כ גפני, אשר לא איפשרו לאינטרסים כלכליים צרים של חברות הגז לגבור על האינטרס הרחב לפיו משאבי הטבע שייכים קודם כל לציבור. כעת, המבחן האמיתי יהיה במליאת הכנסת, כאשר על כל נבחרי הציבור תוטל האחריות להרים את ידם בעד הצעת החוק ובכך להוכיח כי הם שליחי העם ולא שליחי ההון".  "


חוק ששינסקי עבר עוד משוכה בדרך לחקיקה: ועדת הכספים אישרה החוק ברוב גדול - גלובס

החוק אושר בוועדת הכספים לאחר דיון לילי סוער ■ סעיפי החוק אושרו כולם ■ שטייניץ:"זו לא חקיקת נגד, זו חקיקת בעד - אנחנו לא נגד חברות הגז; אני חייב תודה גדולה לאיתן ששינסקי שביצע עבודה טובה שארכה שנה שלמה"
1, 21:09


אנחנו הולכים לתקן את המעוות ולעשות היום את הדבר הנכון", אמר שר האוצר שטייניץ בתחילת הדיון. "ההצבעה תתקן את השגיאה ותחזיר את האמון של אזרחי ישראל. המצב הקיים שחלקה של המדינה מאוצרות הטבע שלה הוא הנמוך ביותר העולם - בלתי תקין כלכלית חברתית ומוסרית, ואנחנו נתקן זאת היום".

שטייניץ הבטיח להגיד עוד השנה הצעת חוק להקמת קרן השקעות לאומית בה יופקדו כספי תמלוגי הגז: "בשבועיים הקרובים תוקם ועדה בראשות יוג'ין קנדל שתגבש את המתווה של הקמת הקרן - עם יעדים כלכליים חברתיים" "
"  לאחר סיום דבריו, שר האוצר שטייניץ עזב את הדיון וחברי הוועדה עברו להצביע על 48 הסעיפים השונים של החוק, על כל ההסתייגויות שעלו. הוועדה דחתה את הסתייגותה של ח"כ רונית תירוש להכיר ליזמים בהוצאות מימון בפועל בתקופת ההרצה. כיום מוצע להכיר בהוצאות בפועל רק בתקופת ההקמה. פרופ' יוג'ין קנדל חבר וועדת ששינסקי ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה התנגד בתוקף לבקשה וטען כי המודל הנוכחי כבר מכסה את הוצאות המימון וכי קבלת הסתייגותה של ח"כ תירוש משמעותה "לחזור 9 חודשים אחורה".  "
"  "לאחר ההפסקה, נדונו הסתייגויות רבות של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. סערה נרשמה כאשר ח"כ רונית תירוש וח"כים אחרים ביקשו להשוות את המס אותו משלמים המשקיעים הפרטיים למס החברות ולקבוע אותו על 50% לכל היותר. ההסתייגות כמעט ואושרה אך בהצבעה חוזרת על פי קריאה שמית - נפלה. קודם לכן אמר ראש רשות המסים, נסרדישי: "אם ההצעה תתקבל - זה יהיה מקלט המס הכי גדול במדינה".  "





23.3.2011

עדכוני שישינסקי

ועדת הכספים נדחתה ל-15:00 

ישיבת עדת הכספים עמוסה 5 מצלמות וידאו ועוד לא ברור כמה עיתונאים.

לאחר שאתמול ירדו הטיקונים והיחצנים אישית על חבריי כנסת עד שלוש לפנות בוקר
08:27 |  23.3.2011   מאת צבי זרחיה  
במזנון יושבים נציגי חברות הגז עם 12 לוביסטים ■ במסדרונות מתרוצץ מנכ"ל דלק אנרגיה ומנסה לשכנע חברי כנסת לתמוך בעמדתו ■ הגיאולוג של גבעות עולם מתפרץ לעבר נציגי האוצר: "אתם הורסים את ביטחון המדינה" ■ נציגי חברות הגז מציעים דיל, ונענים בשלילה ■ שטייניץ נוסע לטבריה לפגוש בביתו את הח"כ המתנגד, ציון פיניאן ■ יום לפני אישור חוק ששינסקי בוועדת הכספים - כך נראה מסע הלחצים בכנסת
הכתבה ממסתימת בשעה חמש אבל הסיפור לא נגמר


דה מרקר ודוב חנין טוענים שביבי מתכוון להוסיף הקלות ברגע האחרון.




07:01 |  23.3.2011   אבי בר-אלי  


כדי לרצות את חברי מפלגתו לוחץ ראש הממשלה להכניס ברגע האחרון שלושה שינויים בחוק ששינסקי: הבטחת ריבית להוצאות חברות הגז, הצמדת ההיטל למס חברות והארכה של המועד האחרון שבו יוזרם הגז מתמר ■ ניתוח TheMarker


המשקיעים הקטנים 
נדפקים בכל מקרה. ההסכם עם של המשקעים הקטנים עם החברות נותן מראש 20%-10% מההכנסות לחברות ואז יורדות ההוצאות ואז דמי נהול  הפעלה שמנים ןסכורות של מליונים כעת מחלקים את הרווחים בין החברות למשקיעים הקטנים.  ואז אם נשאר משהו. (לדוגמה מרי B הרוויח יפה אבל בחשבון ללרשויות המיסים שהוא כנראה גם החשבון למשקעים הקטנים נרשם הפסד) כעת לפי טענתם לאחר ששהחברות הגדולות לקחו את חלק הארי המדינה לוקחת מהם עוד 78%-86%  שזה הרבה יותר ממה שהמדינה לוקחת מהחברות.

אם זה החישוב יתכן שאחוזי הרווח של המשקיעים הקטנים יהיו פחות מ-10% ויש טעם לטענתם. 
הערה לא בדקתי וירדתי לעומק הנושא בכל מקרה מהרווח 36% מתמר ו-40% מלויתן הולך לנובל אנרג'י מאמריקה. כמובן מדובר לאחר רווח המפעיל שהולך לנובל אנרג'י לכן אנני בטוח מה האנררגיות הטובות שנובל מביאה  אבל ברור שהיא לוקחת מכאן את חלק הארי של ההכנסות שישארו לאחר שהממשלה תיקח את חלקה. ובעזרת חשבונאות יצירתית אולי גם לפני שהממשלה תיקח את חלקה.

סיכון פוליטי 
אחת הטענות נגד העלאת חלק המדינה היא הטענה שצריך להתחשב משום הסיכון הגבוה בישראל. בחוברת האחרונה של הפורום לפעולה אזרחית מופיע הגרף הבא אשר לקוח מהמצגת של צ'ק דוידסון יו"ר ו-CEO יוני 2010 (עוד פיגוע? שמועה על אוטובוס בבניניי האומה)
ישראל מיוצגת ע"י העמודה אדומה הרביעית משמאל בקצה הבטוח של הסקלה

22.3.2011

עלית מחירי המזון בעולם ומקורותיה -מאת אמנון פורטוגלי


עלית מחירי המזון בעולם ומקורותיה - מאת אמנון פורטוגלי
‏‏3 מרץ, 2011

האמרת מחירי המזון והאנרגיה מציבה סיכונים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים קשים במדינות מתפתחות. כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה, שמן ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהן של האוכלוסיות החלשות בעולם השלישי ובכלל זה עלייה ניכרת במספר הסובלים מרעב. אוכלוסיות אלו מתקיימות משכר מינימלי ומחירי המזון הם החלק הארי של הוצאותיהן.
קרן המטבע הבינלאומית הזהירה שהמחירים העולים של מזון הגדילו את חוסר האיזון הכלכלי בעולם.  הבנק העולמי מסר שמחירי המזון הם ברמות מסוכנות, וכתוצאה מכך, 44 מיליון אנשים נדחקו לעוני מאז יוני 2010.  ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) הזהיר בתחילת מרץ כי העולם ניצב בפני זעזוע במחירי המזון, לאחר שמדד FAO למחירי הסחורות החקלאיות הכולל חיטה, תירס, אורז, שמן ירקות, סוכר ומוצרי מזון אחרים, עלה בפברואר 2011, החודש השמיני ברציפות, והגיע לרמת שיא שעברה את רמות המחירים שנרשמו בתקופת משבר המזון של 2007-2008, שהציתו גל מהומות במדינות העניות ביותר. הארגון הזהיר כי הזינוק במחיר הנפט, בעקבות המצב הפוליטי בלוב, עשוי לגרום להתייקרויות נוספות של מזון, בשל העלייה בעלויות השינוע של המוצרים.
עלית מחיר המזון בשנה האחרונה הייתה אחד מהגורמים הבסיסיים למהומות בתוניסיה, ובמצרים, בהן יותר ממחצית ההכנסה של בתי האב יוצאים לרכישת מזון. אוכלוסיות כאלו נמצאות גם במדינות המפותחות ביניהן ארה"ב וישראל, בהן העשירונים הנמוכים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם למזון. 


מדד FAO למחירי המזון מאז 1990


ניתן לזהות שלש סיבות עיקריות לעלית מחירי המזון: (1) גידול מהיר של האוכלוסייה המשולב בגידול בהיקף המעמד הבינוני בארצות המתפתחות כמו סין הודו ברזיל, אינדונזיה. העלייה ברמת החיים שלהם מתבטאת בין השאר בצריכה מוגברת של מזון וצריכת מזון באיכות גבוהה יותר. (2) פגעי טבע הנובעים ככל הנראה מהתחממות כדור הארץ. (3) מעשי אדם – מהם נציין שניים: (א) הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה, ובסין בשלוש השנים האחרונות שחלקה פנה לשוקי הסחורות והמזון, (ב) סבסוד ייצור אתנול מתירס בארה"ב.

שני הגורמים האחרונים, פגעי טבע, ומעשי אדם, אינם קבועים. מזג האוויר יכול להשתנות לטובה, (אם כי התחממות האטמוספרה והאוקיינוסים של כדור הארץ, המושפעת ע"י מעשי אדם, מגדילה את הסיכויים לאירועי מזג אוויר קיצוניים ויותר אלימים), שיעורי הריבית יכולים לעלות, הזרמת הכספים תפסק בסופו של דבר, נתן לייעל את ייצור המזון בעיקר באפריקה הטרופית, החקלאים בארה"ב יעבדו שטחים נוספים, והממשל האמריקאי יפסיק לסבסד ייצור דלק ממזון. עם זאת נראה שמגמת העלייה ארוכת הטווח הארוך במחירי המזון העולמי תמשך, עקב הגידול באוכלוסיה וברמת החיים בארצות המתפתחות. 

נרחיב מעט את הדיון על הסיבות עיקריות לעלית מחירי המזון 
(1)   הגידול באוכלוסיית העולם היא הסיבה והמגמה ארוכת הטווח החשובה ביותר, שהביאה לעלייה בביקוש למזון. בנוסף, העלייה ברמת החיים של מיליוני אנשים במדינות כמו סין והודו הביאה לשינוי באופי הביקוש, מעבר למזון מעובד ולמוצרי חלב ובשר הדורשים יותר תשומות מזון.  השילוב של שניהם הוא אחת הסיבות החשובות לעלייה במחירי המזון.


מחירי המזון בעולם בעשרים השנים האחרונות

בתרשים ניתן לראות את מגמת העלייה ארוכת הטווח הארוך במחירי המזון העולמי. מגמה זו החלה בשנת 2003 והיא מתוארת בתרשים ע"י החץ הכחול. זה סיפור הביקוש באסיה ובארצות המתפתחות האחרות שהביא למגמת עלייה במשך שבע שנים לפחות. 
בתרשים ניתן לזהות שתי סטיות מסיבית מקו המגמה ארוך הטווח, בשנת 2008 וזו שהחלה ביוני 2010 וממשיכה עד היום. לא הביקוש באסיה ולא תנודות האקלים לא יכולים להסביר את שתי הסטיות האלו בעליות במחירי המזון. אלה הן בבירור סטיות מן המגמות בטווח הארוך, הסטייה הנוכחית היא בועת ספקולטיבית שנוצרה על בסיס שיעורי ריבית נמוכים והדפסת כסף מסיבית, ושהגבירה את העליות במחירי המזון שנוצרו מפגעי טבע מקומיים.

(2)   פגעי טבע שהיו בשנים האחרונות תרמו גם הם לעלית מחירי המזון. נציין את הבצורת באוסטרליה, שיטפונות בהודו ובפקיסטן, גל החום באירופה, שריפות ענק ברוסיה שנאלצה להכריז על איסור יצוא דגנים, בצורת בסין, ולאחרונה הצפות באוסטרליה. כל אלו הביאו להקטנת היצע המזון ולעליית מחירים. 

עם זאת מחירי האורז המהווה את המזון הבסיסי ליותר מ-3 מיליארד אנשים בדרום-מזרח אסיה, עלו רק במעט. ובמונחים של ביטחון תזונתי, לרוב מדינות אלו יש מספיק אורז מייצור עצמי. חשוב יותר, להודו ולסין יש מלאי האורז גדולים,  והן לא רכשו אורז בשוק העולמי מאז 2008. באסיה, רק אינדונזיה, בנגלדש והפיליפינים צפויות לייבא השנה אורז בכמויות משמעותיות, וככל הנראה המדינות המייצאות הגדולות של אורז, תאילנד וויטנאם, יענו לדרישה ללא בעיות.
במקביל לפגעי הטבע בחלקים מסוימים של העולם, ארצות אחרות נהנו מיבולי שיא. הודו לדוגמה, מצפה ליבול של כ-80 עד 85 מיליון טון חיטה השנה, ובסבירות גדולה לא תייבא השנה חיטה. החקלאים האמריקנים יגדילו השנה - 2011 - את היקף גידולי התירס, חיטה, סויה, כותנה וארבעה יבולים אחרים בשיעור של כ- 4.2%. ארה"ב, שהיא היצואן הגדול ביותר של מוצרי מזון, צופה גידול של כ- 50% ביצוא החיטה שלה ב -12 החודשים שיסתיימו ביוני.

(3)   לעליה המואצת של מחירי המזון ישנם שני גורמים אחרים הקשורים ישירות לארצות הברית ולמדיניותה:
הגורם הראשון הוא הדפסת הכסף המסיבית ע"י הבנק הפדרלי (כמו גם בסין ובאירופה), המשולבת  בשערי ריבית אפסיים. אלו הביאו לגל ספוקלטיבי של ביקושים, מעבר לעליה הריאלית בביקוש למזון, שהביאו לעליות מחירים בשווקי הסחורות בכלל ובמחירי המזון בפרט. מדד CRB למחירי המזון עלה ב- 36% בשנה האחרונה. ומדד מחירי חומרי הגלם בכ- 23%. בנוסף מחירי הסחורות החקלאיות מושפעים גם ממחירי הסחורות האחרות, כמו נפט, שמחירו טיפס בשנה האחרונה.
הגורם השני לעלית מחירי המזון העולמית הוא ההחלטה האמריקאית, בתמצית, לשרוף את המזון במכוניות שלה. בשנת 2010, כשליש מגידולי התירס בארה"ב הופנו לייצור אתנול. בשנת 2011, מעל 14% מהתירס המגודל בעולם ינותב לשימוש הכי פחות יעיל – דלק למכוניות אמריקאיות.

אחוז התירס המשמש לייצור אתנול מכלל ייצור התירס בארה"ב בעשר השנים האחרונות.
למרות זאת ולמרות העלייה בעולמית במחירי המזון הממשל האמריקאי השבוי באינטרסים של מגדלי התירס וייצרני האתנול, ממשיך ומגדיל את מדיניות הסיבסוד של אתנול מתירס, שתביא לעלייה נוספת במחיר התירס והמזון בעולם.  מחיר התירס מורים על עליה של כ-70% בשנה האחרונה.

להערכתי, עליות במחירי המזון בתקופה האחרונה הן בעיקר בועת ספקולטיבית שהגורם העיקרי להן הם רכישות פיננסיות של קרנות גידור וספקולנטים הנתמכות בשיעורי ריבית נמוכים ובהדפסת כסף מסיבית.  פעילות ספקולטיבית זו יכולה להתהפך במהירות, כפי שראינו בבועה הקודמת של 2007-2008, ולהוריד את מחירי המזון.
דוגמה לכך היא צניחת מחירי החיטה, האורז, התירס, והסויה בבורסות המסחר בעקבות ההסלמה באלימות בלוב. והפלת המנהיגים בתוניסיה ובמצרים. קרנות גידור וספקולנטים הקטינו את ההימורים שלהם על מחירי החיטה בצורה חדה, ביותר מ- 20%. הנתונים של הנציבות למסחר עתידי בסחורות CFTC , מורים שהם החזיקו ב-34,200 חוזים, המשקפים כ- 4.6 מיליון טון חיטה ב- 15 לפברואר לעומת כ- 42,600 חוזים, המשקפים כ-5.8 מיליון טון חיטה שבוע קודם לכן.  לשם השוואה, מדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון צפויות לרכוש כ- 40 מיליון טון חיטה בשנה 2010-11, כשליש מהיבול העולמי הנאמד ב-115 מיליון טון.  

כדאי להבין איך השקעות פיננסיות ספקולטיביות בחוזים עתידיים על סחורות ומזון מעלות את המחירים ומביאות לעיוותים בכלכלה הריאלית.  רכישות ספקולטיביות משפיעות על מחירי המזון בשווקים דרך כמה מנגנוני ההעברה שונים. לדוגמה: משקיעים פיננסיים קונים חוזים עתידיים על מדד מחירי הסחורות והמזון כאמצעי לגידור כנגד אינפלציה ובכך מעלים את מחיריהם. במקביל, הרוב הגדול של המשקיעים חונכו להאמין כי למחירי השוק יש תוכן אינפורמטיבי והם משקפים מידע. לפיכך, עלית מחיר החוזים העתידיים נתפסת אצלם כאינדיקציה חזקה שאלו שיש להם מידע מעריכים שמחירי הסחורות עומדים לעלות בקרוב.  במצב זה צרכנים אמיתיים רציונליים (למשל בית זיקוק, מפעל לשוקולד) קונים אספקה פיזית של הסחורות ואולי גם מבטיחים ומגדרים את צרכיהם ובכך מגדילים את הביקושים. אם הם יצרנים או משתמשים גדולים, סביר להניח שיש להם מתקני אחסון גדולים, שהמלאי בהם לא מופיע ברישומי המלאי הלאומי הרשמי. גם אגירת מלאי ברמה הקמעונאית יכולה להשפיע על הביקוש. התוצאה מפעולות אלו היא עלייה במחירי הסחורות והמזון, ובמקביל הכלכלנים חושבים ומצהירים שהעלייה במחיר היא תוצאה של מגמות ביקוש ריאליות בסיסיות ולכן צפויה להמשך.

העליות במחירי במזון הביאו להגדלת המעורבות של הממשלות ברחבי העולם בשוקי המזון ולנקיטת צעדים מנע כדי למנוע מחסור במזון ועליית מחירים. מעורבות זו תתבטא בהגדלת מאגרי המזון,  הגדלת הסובסידיות, והטלת הגבלות ייצוא. הכול כדי לשכך את המהומות ולהבטיח מזון לאזרחים.
כך לדוגמה, מדינות מייבאות ברחבי אפריקה ואסיה מגדילות את היקף יבוא המזון או משחררות אספקה מהמאגרים לשעת חרום, ומדינות יצרניות עוצרות או מקטינות את היקף ייצוא המזון. רוסיה ואוקראינה שהן יצואניות גדולות של חיטה החליטו על צעדים מגבילים בעקבות השרפות שהשתוללו ביערות, גל החום הקיצוני שפקד את האזור, ובצורת הקיץ חסרת התקדים, רוסיה, שהיא יצואנית החיטה הרביעית בגודלה בעולם, איבדה השנה כשליש מיבולה וכתוצאה מכך החליטה לאסור על ייצוא חיטה שיימשך עד סוף דצמבר 2011. אוקראינה הטילה אף היא מכסות על יצוא החיטה. הודו, היצרנית השנייה בגודלה של סוכר, עצרה השנה ייצוא מתוכנן בהיקף של  500,000 טון, ובכך הוסיפה על המחסור בשאר העולם.

הממשלה המצרית החדשה, שהוקמה בעקבות ההפגנות ההמוניות שם, הודיעה על הגדלת מכסות המזון הבסיסי סוכר, שמן בישול, ואורז המובטח לאזרחיה. החלטה זו ביטל את המדיניות הקודמת של מתן מנות חודשיות רק לאלו שהוכיחו שהם עניים באמצעות תהליך ביורוקראטי ארוך ועתיר ניירת. שר האוצר המצרי החדש, אמר לאחרונה כי המדינה לא תשנה את מערכת הסובסידיות הנוכחית שלה, המציעה מזון במחיר מופחת לכ- 65 מיליון מצרים.  יתר על כן, הממשלה החדשה הבטיחה לספוג כל עליה נוספת במחירי המזון שתגרם מעליית המחירים בעולם. העלות הראשונית של התכנית נאמדת ב- 2.8 מיליארד לירות מצריות, כ- 425 מיליון דולר.

הפתרון הפשוט ולכאורה הקל ביותר לבעיית מחירי המזון יהיה להפסיק את מדיניות הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה, ובסין, ואת סבסוד ייצור אתנול מתירס בארה"ב.

הפתרון היסודי לבעיית המחסור במזון והמחירים המאמירים יהיה הגדלת ייצור המזון, בעיקר באזורים העניים באפריקה המייבאים מזון. רוב המדינות באפריקה הן על סף רעב, אבל מצד שני אפשר להגדיל את ייצור המזון בהן בהיקף משמעותי.  תפוקת ייצור המזון באפריקה המרכזית הוא פחות משליש מהתפוקות שהושגו באסיה או באמריקה הלטינית. אגרונומים מובילים אומרים כי אפריקה יכולה לייצר הרבה יותר מזון, בכמות שתספק ביטחון תזונתי ותבטל את התלות ביבוא. הדרך להגדלת הייצור גם היא ברורה: סיוע ממשלתי צנוע לחקלאים הקטנים שיאפשר אספקת זרעים משופרים, דשנים, וניהול מים והשקיה בקנה מידה קטן. בתנאים אלו החקלאים יוכלו להכפיל ויותר את ייצור המזון.  לצורך זה הבנק העולמי הפעיל תוכנית 'תגובה למשבר המזון העולמי' - GFRP התומכת בהיקף של כ- 1.5 מיליארד דולר בכ-40 מיליון חקלאים. עד היום, מעל 40 מדינות בעלות הכנסה נמוכה מקבלות או יקבלו סיוע באמצעות זרעים חדשים ומשופרים, השקיה, ותמיכה החווה אחרים וסיוע מזון עבור האנשים הפגיעים ביותר. מלאווי הראתה שזה אפשרי. המדינה הכפילה במהירות את ייצור המזון שלה באמצעות אשראי וסובסידיות לחקלאים. במדינת בנין Benin, השימוש המוגבר בדשנים שסופקו באמצעות משאבים אלה הגדילו את ייצור הדגנים בכ- 100,000 טון.

ממשלות אפריקניות זכו להבטחות סיוע ממדינות G8 למימוש תוכניות דומות. סיוע זה כנראה ולא יתממש בהיקפים גדולים.  עם זאת לבקשת מדינות G20, הבנק העולמי השיק באפריל 2010 'תוכנית עולמית חדשה לחקלאות ולאבטחת מזון' - GAFSP לעזור לקדם השקעות של חקלאים זעירים. עד היום, שש מדינות וקרן ביל ומלינדה גייטס התחייבו לתת לתוכנית בשלוש השנים הבאות 925 מיליון דולר, כאשר 325 מיליון דולר כבר התקבלו. מאז השקתה, התוכנית אישרה והחל לתת מענקים בשווי של 320 מיליון דולר ל- 8 מדינות: בנגלדש, אתיופיה, האיטי, מונגוליה, ניגריה, רואנדה, סיירה לאונה וטוגו. מקורות נוספים לסיוע יתכן ויבואו מסין שיש לה יתרות מט"ח עצומות וצורך להגדיל את יבוא המזון, ומארצות הנפט במזרח התיכון שיש להן אינטרס חיוני לחיזוק יכולתה של אפריקה להאכיל את עצמה. נקווה שכך יהיה.

20.3.2011

המערב תוקף בלוב -רוסיה וונצואלה מתנגדות ועוד קטנה לטיקוניי הגז

סיבה אחת
קצה נפשו של המערב (צרפת בריטניה ארצות הברית) בהפרות של זכויות האדם (בעיקר הזכות לחיים) של ממשל קדפי ולכן החליט לסייע למורדים
לעומת זאת פוטין וצאבס אינם חסידים של דמוקרטיה ושל המערב ולכן הם שציעים קולות נרגנים

סיבה נוספת לוב היא יצואנית של נפט וגז ואם השינויי שיתרחש בה יהיה דומה לשינויי בטוניס למערב אין בעיה. אבל לאחר שכבר המערב ויתר על קאדאפי והאשים אותו בפישעיי מילחמה אם קדאפי ישתלט בחזרה על לוב לוב תהפוך מבחינה גאופוליטית  למשהו שדומה לעירק של סדאם ויהיה קשה לעשות איתה עסקים ואז לוב תספק פחות נפט אם בכלל דבר שבאספקה הלחוצה שלו כיום ישפיע לככוןן של העלאת המחיר ואחד מצינורות הגז לארופה הגרין סטרים GreenStream יפסיק לתפקד מי  יפסיד מי שקונה נפט וגז ארופה המערבית מי ירויח מי שמוכר נפט כגון ונצואלה ורוסיה ומי שמספק גז לארופה רוסיה. כיום רוסיה היא אחד המקורות הראשיים לגז לאירופה (וכנראה הגדול שבהם). פוטין ישמח לא רק  לעוד כסף גם האפשרות לחיזוק מנוף לחץ על מערב אירופה תהיה התפתחות רצויה מבחינתו (להחזיק את אירופה ב...). זאת אולי הסיבה שמדינות אירופאיות בראש המתקפה יחד עם ארצות הברית. כמובן לא רק מחיריי הנפט גורמים למדינות לפעול למתקפה הצטרפו גם נורווגיה וקנדה המיצאות נפט והביעה התנגדות סין יבואנית נפט.


וכעת לביצה המקומית 

מנכ"ל ישראמקו יוסי לוי, טען 
לוי: "ראינו איך הם לא הצליחו לעמוד בלחץ כשהיה צריך להקים את תחנת הקבלה בחוף דור ובגלל זה נאלצנו למתוח צינור באורך 156 ק"מ במקום 90 ק"מ בלי סיבה הגיונית. זהו הצינור השני באורכו בעולם להולכת גז בים. משרד האנרגיה היה צריך ללחוץ שיוקם מתקן בחוף דור וזה לא קרה".
האורך  של הגרין סטרים 520 ק"מ 
ישנו גם המד גז Medgaz רק 210 ק"מ מתחת לים
ויש גם את הטרנס מדיטרניאן Trans-Mediterranean קצרצר רק 155 ק"מ תת ימיים 
אבל כול אלה קצרים לעומת הנורד סטרים באורך תת ימי של 1200 ק"מ מתוכם 600 ק"מ הונחו עד נוב 2010 
כמובן הנורד סטרים לא הצינור התת ימי הראשון  באזור למשל BBL בין הולנד לבריטניה כ-230 ק"מ תת ימיים
עוד בשנת 1998 הושלם ה- Interconnector בין בלגיה לבריטניה גם כ-230 ק"מ מיתחת לים
יותר קרוב חוצה את הים השחור הבלו סטרים Blue Stream כמעט 400 ק"מ תת ימיים.
אפשר להמשיך לים הכספי ולמיזרח הרחוק (גם שם יש צינורות תת ימיים). אבל הפואנטה ברורה אם מר לוי אומר משהו אין פרושו שזאת האמת. והאמת גם את דברהם של שאר הטיקונים לא צריך לקחת יותר מידיי ברצינות.
למשל באותו המעמד אומר יורם טורבוביץ' "בתמר צריך להניח עמוד בגודל של מגדל אייפל הפוך המקובע בלב ים במשקל 6,000 טון." לא ברור לי מה הכוונה אף אחד לא בונה שום עמודים בעומקים כאלו בים (יותר ממיגדל איפל) ובטח שלא מיתקנים בצורה של מגדל איפל הפוך. אבל למה לעצור את השטף היצירתי עם היצמדות קטנונית לעובדות.
[קצת הגזמתי בביקורת על טורבוביץ' לבסוף הוקמה עבור תמר פלטפורמה בגובה של 290 מטר שזה רק 34 מטר פחות ממגדל איפל. פחות אבל דיי קרוב. המשקל לעומת זאת הוא 29,000 טון וכמובן כמו מגדל איפל המבנה רחב יותר בתחתית. ולא להפך נתונים לפי גלובס  

גרינסטרים GreenStream צנור הגז מלוב לסיציליה ולאיטליה

נ.ב. ליצא גז זה רעיון מפוקפק עדיף להשתמש בו כחומר גלם לתעשיה בארץ. בכול מקרה כדאי להתכונן למצב שכל יצור החשמל מדלקים פוסיליים יעשה בגז לפחות כאשר אין תקלות.
אם חברות הגז כל כך מסכנות אפשר להציע להן לוותר על תמר וליוייתן תמורת 3 פעמים ההוצאות הריי אם לפי טענתן ששינסקי יגרום להן להפסיד אז עדיף להן רווח בטוח של 200%.


מוסקבה, שלא השתמשה בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון כדי לסכל את ההחלטה שהובילה לפעולה בלוב, הביעה צער וקראה להפסקת אש. נשיא ונצואלה: רק הנפט מעניין אתכם
העולם המערבי בצד אחד, מוסקבה בצד השני: רוסיה הביעה הערב (שבת) צער על הפעולה הצבאית הבינלאומית שהחלה הערב בלוב נגד כוחותיו שלמועמר קדאפי. דובר משרד החוץ הרוסי, אלכסנדר לוקשביץ', אמר: "אנחנו במוסקבה מביעים צער על הפעולה הצבאית שיצאה לדרך במסגרת החלטת האו"ם 1973, שאומצה בחופזה".

בשנת 2009 רוסיה הפיקה 10,032 אלף חביות ליום וצרכה 2,695 אלף חביות ליום לפי
לכן מדובר על יצוא של כ-7,300 אלף חביות ליום. בסקירה מופיעים הנתונים של תפוקה וצריכה גם לשאר המדינות וגם למקורת אנרגיה נוספים גז פחם..



30.12.2010   מאת ליאור זנו ורותם שטרקמן
מקור הציטוטים של לוי וטורבוביץ'






18.3.2011

good-fortune island עדכון מהאי של המזל הטוב עליה בדרגה של חומרת האסון בפוקושימה

 האי של המזל הטוב ידוע יותר בהגייה היפאנית פוקושימה Fukushima 福島
בקיצור המזל הולך ונעלם לפני כ20 דקות מדווחות רשתות התיקשורת שיפאן העלתה את רמת האסון מ-4 ל-5 בסולם שמגיע עד 7. תאונה עם השלכות רחבות יותר.
The Japanese nuclear agency's decision to raise the alert level to five classifies the Fukushima situation as an "accident with wider consequences"
לפי ה-BBC

ראוי להזכיר שגם בצ'רנוויל שם הדרגה של התאונה היתה 7 עיקר הנזק מלבד סגירת שטח גדול לאנשים במשך עשרות שנים היתה רק כ-7000 מקרים של סרטן בלוטת התריס (כמובן שהמיספר עדיין גדל) במי שהיו ילדים בעת האסון חלק משמעותי מן המיקרים ניתן למניעה ע"י לקיחת גלולות יוד לפני החשיפה כדיי להקטין את הסיכויי לקליטת יוד רדיואקטיבי בבלוטה. כמובן אם הגרוע מכל יקרה לכלל תאונה יש את האופי שלה ולכן התוצאות אינן זהות למשל ביפאן הכורים השתמשו באחוז מסוים של פלוטוניום.

 כיצד עבד הכור בפוקושימה 
על הראקציה או תגובת השרשרת הגרעינית ניתן לקרוא בפוסט


מים מתחממים בליבת הכור והופכים לקיטור הקיטור מניע טורבינה והטורבינה מניעה גנרטור המים היוצאים מהטורבינה מגיעים למעבה אשר מקרר אותם בעזרת מיי ים כעת המים הנוזליים נשאבים בלחץ חזרה אל ליבת הכור. ניתן להליף את הליבה בדוד המופעל על פחם או גז ואז נקבל את התחנות הקיטוריות בארץ כמו אורות רבין בחדרה למשל. במציאות  יכלים להיות שלבים נוספים אבל בגדול כך פועלת התחנה. מוטות הבקרה control rods בולעים חלק מהנויטרונים ומאפשרים בקרה של קצב הראקציה. (התרשים מהאתר של  (U.S. Nuclear Regulatory Commission (NRC

פרוט של הכור בפוקושימה  התרשים מהאתר של המוסד לאנרגיה גרעינית NEI

ניתן לראות שהליבה מוגנת ע"י מעטפת פלדה ומעטפת בטון חזקות (לפי פרופסור דובי ההגנה הזאת עמידה גם לפגיעה של מטוס בוינג 747) אבל היא זקוקה לקרור של מערכות מחוץ לליבה חלקן נמצאות במיבנה המעטפת אשר בו התרחשו ההתפוצצויות.במיבנה המעטפת מצויים גם מוטות הדלק המשומשים אשר אינם נותנים כבר מספיק אנרגיה לשימוש בכור אבל עדיין מפיצים אנרגיה וחום משמעותיים ולכן הם נמצאים בברכה של מים. התמונה מכור אחר מהאתר של NRC
באחד הכורים בפוקושימה יש חימום יתר של הדלק המשומש

סרטון של ההתפוצצות בכור 1




סרטון של ההתפוצצות בכור 3


האם אפשר להשתמש בישראל רק באנרגיה מתחדשת?

בעקבות השאלה של תאודורה
האם אפשר לחיות בישראל רק עם אנרגיה מתחדשת?
נעשו מספר דוחות מפורטים לגרמניה בריטניה ודנמרק שהראו שהדבר אפשרי.
כחלק מהתשובה לגביי ישראל עשיתי חישוב קצר של השטח הדרוש כדיי לספק לישראל את כל החשמל מאנרגיה סולארית. גם כאן מדובר על חישוב כללי ולא מדויק אבל עדיין הוא מאפשר לראות איזה סדר גודל של שטח דרוש
ראשית כמה חשמל ישראל צריכה בשנה. לפי הדוח הסטטיסטי של חברת החשמל ישראל השתמשה בשנת 2009 ב-53,000 מיליון קילוואט שעה או בקיצור 5.3x10^10 קוט"ש
הנתון השני הדרוש הוא כמה קוט"ש ניתן ליצר בקמ"ר.
ל-NREL יש רשימת תחנות הסולאריות טרמיות בכל העולם כולל ספרד. (ספרד משום התאים שם דומים ואפילו קצת פחות טובים מהנגב)   (השתמשתי בעדכון מלפני כשנה וחצי יתכן שיש שיפורים מאז) ברשימה מופיעים מגוון נתונים על תחנות ספציפיות כולל תפוקת חשמל שנתית והשטח הכולל של התחנה אשר כמובן גדול משטח המראות. הנתון הטוב ביותר הוא של התחנות המצוידות בקולטים של סולל. והוא ‪79,000 MWh/yr.km²‬ או כ- 8x10^7 קוט"ש לקמ"ר. מכוון שישראל משתמשת בסדריי גודל של 10 בחזקת 10 קוט"ש שהוא גדול בשלושה סדריי גודל מהתפוקה של תחנה בשטח של 1 קמ"ר צריך סדר גודל של 1000 קמ"ר או עשרה רבועים של 10 על 10 קילומטר כדיי לספק את כל החשמל הדרוש.

חישוב מדויק יותר יתיחס לתפוקה לפי שעות ותאריך בשנה זמינות של התחנות והשמש דבר שיגרור הגדלת השטח הדרוש במקביל אפשר גם להשתמש בתאים סולאריים על גגות, בארגיית רוח, לבנות על שימוש בגז מספר ימים בשנה, ולהניח שהיעילות של התחנות תשתפר (ברייט סורס טוענים ליעילות גבוהה יותר למשל). תאים פטוולטאים רב צימתיים Multi Junction  המשולבים במיתקניי עקיבה עשויים לשנות מהותית את הנתונים בלעז Game Changer.
בעיה נוספת תהיה שמירת האנרגיה לזמנים שאין בהם שמש יש מספר פיתרונות לכך כגון: אגיה של מלח מותך עבור יצור חשמל בתחנה, אגירה שאובה, אגירת חום/קור במקום השימוש, יצור מימן, שימוש במצבריי מכונייות חשמליות , ועוד. וגם אם כאשר יש שבוע סוער במיוחד מקור האנגיה העיקרי יהיה גז מאובן עדיין הדבר לא נורא.

1000 קמ"ר זהו כמעט כל שטח הערבה ללא האזור הסמוך לים המלח. או כ-7% ממחוז הדרום בארץ. לא בילתי אפשרי לחלוטין אבל עדיין בעייתי. לכן כדיי לעבור ל-100% אנרגיה חשמלית מתחדשת צריך יהיה להפחית משמעותית את צריכת החשמל דבר אפשרי גם אם לא קל. גם עבור ההתקנה של התחנות הסולאריות הדרושות צריך יהיה להכנס לשטחיי אמונים ושטחים בטחוניים אחרים ולהתפשר על שמורות טבע ונופיי בראשית. אבל כאשר מדובר על שינויי אקלים שעלול למנוע את האפשרות לקייום אנושי בישראל מדובר בפשרות הכרחיות.


עוד על ריכוז שמש על תאים פוטוולטאים מסוג Multi Junction  או פוטוולטאי מרוכז CPV


 חוות אנרגיה סולארית ראשונה בישראל המבוססת על טכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון


February 16, 2011 NREL


17.3.2011

מאמר של אלון טל על הלקח מהאסון בפוקושימה

פורסם ב -הארץ   17/03/11

אלון טל | ללמוד מהאסון

במשך שנים מעלה הקהילה הסביבתית את עקרון הזהירות המונעת כבסיס אידיאולוגי להתייחסות ראויה של האדם לכדור הארץ. גם בישראל הועלה העיקרון בהקשרים שונים, החל בכלובי הדגים במפרץ אילת וכלה בתעלת הימים. לפעמים יש הגזמה ביישום עקרון הזהירות המונעת, אבל לפעמים עודף יהירות ופזיזות מוביל לטעויות אקולוגיות נוראות.

החדשות המחרידות מיפאן נושאות מסר של צניעות וענווה בכל הקשור ליחס שלנו לטכנולוגיה. אך בישראל המדיניות בתחום האנרגיה מתנדנדת בין שאננות לרשלנות. משרד התשתיות נוהג ביהירות בכל הקשור לשימוש באנרגיה גרעינית בישראל עתידית, וחוזר ומצהיר גם היום ש"הדבר בלתי נמנע". כל זה מוכרח להשתנות. בשנות ה-50 פקד אסון אקולוגי את יפאן. תעשייה כימית זיהמה את מפרץ מינמאטו, ועיר שלמה סבלה מהשפעות קשות על הבריאות בעקבות חשיפת יתר לכספית; דור שלם של תינוקות בעלי מומים נולד. מאז יפאן היא מופת לשמירה על הסביבה. חוקיה בעניין כה נוקשים, עד שרוב המכוניות בניו זילנד הן כלי רכב יפאניים, שאחרי שנתיים לא עמדו ב"טסט" השנתי המחמיר לפליטות גזים ביפאן. עוד בשנות ה-90, לפני גל חוקי האריזה והמחזור בעולם, רק 20% מהפסולת היפאנית הגיעו להטמנה.

אך דווקא ביפאן המתקדמת, ולא באיזושהי מדינה מתפתחת, עומדים המהנדסים חסרי אונים אל מול הפיצוצים בכורים, ומתפללים שאיכשהו ההתחממות לא תעבור את שלב האל-חזור של ההתכה, שתביא לחשיפת המוני תושבים לקרינה מסוכנת ולזיהום לדורי דורות. מה נוכל ללמוד מהאירועים האחרונים במדינה, שממדיה גדולים פי 15 מממדי ארצנו, והמנהלת מדיניות סביבתית מתקדמת לאין שיעור מזאת שלנו? למרות כל החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן בדבר קידום אנרגיה סולארית, ודברי הנשיא שמעון פרס בכנס האו"ם לאקלים בקופנהגן אשתקד, אין מדינת ישראל מוצאת את החזון והמנהיגות לקדם מדיניות של ביטחון אנרגטי אמיתי. פחות מאחוז אחד מהחשמל שלנו מגיע ממקורות מתחדשים, בשעה שמדינות כמו דנמרק הגיעו מזמן ל-25%.

חברות ישראליות מובילות את מהפכת האנרגיה המתחדשת בחו"ל, אך מדינת ישראל נשארת תלויה בפחם, ומייצרת את החשמל המזהם ביותר בעולם המערבי. אין חזון ואין עשייה. גם ההחלטה "הגדולה" שמקדמת הממשלה לחיסכון באנרגיה היא שולית ביותר, בהשוואה למאמצים של מדינות אחרות, המראות אחריות גלובלית של ממש בכל הקשור למשבר האקלים. במקום לצמצם את פליטות גזי החממה, מדינת ישראל מגדילה את הפליטה באופן ניכר משנה לשנה.

אין זאת סוגיה שאפשר להתנצח עליה. כל אחד מאתנו הוא חלק מהבעיה הזאת. תרבות הצריכה שלנו, התלות שפיתחנו במערכות מיזוג האוויר ובמוצרי חשמל אחרים, כל זה אינו עומד להשתנות בקרוב. אבל יש דברים המשנים תפישות עולם, ודומה שפגיעת רעידת האדמה והצונאמי ביפאן צריכים להיות אירוע כזה. אסור למדינת ישראל להחזיק באמונה עיוורת, ולפיה "בסופו של דבר אנרגיה גרעינית תביא לנו חשמל בכמויות עצומות ללא פליטות", כל זאת אפילו בלי להזכיר את הסכנות שבהטמנת פסולת גרעינית. ברור, כי בישראל הבלתי יציבה - הן מבחינה פוליטית והן מבחינה סייסמית - נדרש חזון בטוח יותר, חזון "זהיר" יותר.

אנו זקוקים לגישה כלכלית ירוקה בת קיימא. כמו שישראל מובילה בטכנולוגיות מים, בהיי-טק, בביו-טק, כך היא יכולה להוביל בתחום האנרגיה, ולהגיע לעצמאות אנרגטית אמיתית באמצעות פיתוח משק אנרגיה המבוסס על אנרגיית השמש.




פרופ' טל הוא יו"ר מפלגת התנועה הירוקה יחד עם רחלי תדהר-קנר המדהימה,  ובעבר ממקימי אדם טבע דין ומיסד מכון הערבה ללימודי הסביבה. והרשימה של מעשיו בתחום הסביבה ארוכה ומרשימה אבל זה לא נושא הפוסט. בתמונה אלון מנגן בכינור בכנס התנועה הירוקה

פוקושימה עדכון סרטון של הכור מלמעלה

היפאנים מתיזים מים על הקורים הפגועים ממסוקים ומנסים גם מהקרקע בעזרת כבאיות מה שאין בתמונה זאת מערכת קרור עובדת יש סרט שמדבר על התכת כור גרעיני בשם הסינדרום הסיני השם נובע מתאור של התכת ליבת הכור שממשיכה למטה באדמה עד אשר היא מגיעה לסין. נקווה שביפן לא יתרחש הסינדרום הברזילאי.


הטלת מים ממסוק על אחת היחידות בפוקושימה Fukushima תמונה מהטלויזיה היפנית




בינתיים בחדשות הודיעו שביבי החליט לעצור את ההתקדמות בנוגע לתחנה גרעינית בארץ.

סרטון ממטוס/מסוק ששיחררה חברת החשמל של טוקיו 





מקור מידע מעודכן נוסף הציוצים של ראש ממשלת יפאן באנגלית


16.3.2011

NYT How a Reactor Shuts Down and What Happens in a Meltdown הסבר על מה קורה בכור גרעיני בצרות

הניו יורק טימס נותן הסבר אינטראקטיבי  של הבעיה של הכורים בפוקישימה יפן





How a Reactor Shuts Down and What Happens in a Meltdown



כללית הראקציה בכורים נעצרת בעת רעידת אדמה אבל לא  מייד
לכן צריך להמשיך לקרר את ליבת הכור אבל לאחר שהצונמי שטף את הגנרטורים לשעת חרום שאמורים היו לספק חשמל למשאבות המים
לא הצליחו לקרר את ליבות הכור הבעייתי . הדלק בכור מצויי במוטות מתכת אשר חלקם ניתך (יתכן שמדובר רק בחלק חיצוני) 


פירוט
Add caption
אורניום U שמספרו האטומי 92 (מספר הפרוטונים ומספר האלקטרונים) מצוי בטבע בעיקר ב-3 איזוטופים  מתפרק באופן טבעי ופולט קרינה רדיואקטיבית והופך תוך כדיי כך לאיזוטופ או יסוד אחר אבל רוב האורניום  בטבע מעל 99% הינו אורניום 238 אשר זמן מחצית החיים (הזמן שבו חצי מהחומר יפלוט קרינה ויהפוך למשהוא אחר) שלו הוא כ-4.5 מיליארד שנים. U238 פולט קרינת α שהיא בעצם גרעין של הליום והופך לתוריום 

238U → 234Th α

כדי להפעיל כור גרעיני צריך משהו יותר מהיר.
 אורנים 235 מתפרק מידית אם הוא בולע נויטרון ההתפרקות פולטת 3 נויטרונים חדשים והרבה אנרגיה. כדיי שהתהליך יוכל להתקיים צריך להעלות את ריכוז ה-U235 אחרת רוב הנוטרונים יאבדו בדרך או יבלעו ע"י U238 אשר אינו מתפרק עקב הבליעה. וכאן נכנס הנושא של העשרת האורניום למידה המספיקה לשימוש בכורים ומיעבר לכך במידה המאפשרת שימוש כנשק 20% או מעבר כדי להגיע לפצצת אטום תיקנית


בכור גרעיני שומרים על קצב התפרקות קבוע כאשר הדלק מצוי במוטות. כאשר מוסיפים הפרדה בין המוטות קצב ההתפרקות יורד ואפילו דועך עד למצב שבו ניתן לאמר שאין הרבה ראקציה וקצב ההתיפרקויות אינו דורש הרבה קרור. בזמן פעילות שוטפת של הכור הבקרה של קצב ההתפרקות נעשית באמצעות מוטות בקרה אשר בולעים חלק מהנויטרונים וע"י הכנסה או הוצאה של המוטות מהליבה ניתן לווסת את כמות הנויטרונים הנבלעים ובכך לווסת את קצב הראקציה.


הבעיה היא שאין אפשרות לעצור לחלוטין ובאופן מידי את ההתפרקות. אין אפשרות מעשית לבודד את כל האטומים של U235 אחד מהשני.גם לאחר עצירת החרום  לוקח זמן (לא ידוע לי) שהראקציה תואט וגם לאחר מכן עדיין צריך להמשיך ולקרר את ליבת הכור משום שהתפרקות רדיואקטיבית ויצירת חום ממשיכה. אם לא מקררים הטמפרטורה תעלה והדלק יותך.


מכוון שהכורים תוכננו לרעידת אדמה מנגנון הפסקת פעולת הכור עבד. למרות שיש ספקולציות שיתכן שנוצרו תקלות עקב הרעידה במערכת הקרור. לאחר הכור מפסיק ליצר חשמל עדיין מערכת קרור צריכה לפעול. בזמן רגיל אפשר לקחת חשמל מהרשת. בעת חרום יש גנרטורים שפועלים על סולר. וכאשר אין חשמל ברשת והגנרטורים נשטפים ע"י טסונמי אימתני יש בעיה


כאשר מוטות הדלק מתחממים מספיק יכולה להיוצר תגובה של פירוק המים בקיטור שמיסביב למימן וחמצן זאת כנראה הסיבה להתפוצצות בשתיים מהיחידות.
הכור מורכב מחלק פנימי מבטון ומתכת עמיד ללחץ ולכול פגיעה כמעט ומבנה כיסוי קל יותר ועמיד פחות ביחידה אחת פיצוץ העיף את החלק העליון של המיבנה החיצוני. ביחידה שלוש הפיצוץ גרם לנזק משמעותי יותר למיבנה החיצוני.
כעת הפחד הוא מהתכה של הדלק ופריצה של החומר הרדיואקטיבי החוצה. יש גם דאגה מסוימת ממוטות של דלק משומש שמאוכסנים בצמידות וגם הם דורשים קירור.
בהקשר זה נזכרים בצ'רנוויל שהנזק העיקרי של האסון הגרעיני שם הוא כ-7000 מיקרים של סרטן בלוטת התריס בילדים או במי שהיו ילדים בעת האסון. (גם בשנים הקרובות יהיו מקרים נוספים כאלו)

ניתוח של צילום לווין מאת ISIS 
March 15, 2011


עדכון שוטף מ-Nippon Hōsō Kyōkai NHK שרות השידור היפאני



Video streaming by Ustream


מקור נוסף לעדכונים הסוכנות הביין לאומית לאנרגיה אטומית

כעת עולה הנושא הגרעיני לדיון מחודש חסידיי הגרעין טוענים שבכורים מדור רביעי אין אפשרות להתכה של הליבה גם אם מערכת הקירור מפסיקה לעבוד
כורים  מאחד התכנונים האלו אם וכאשר יפעלו יוכלו גם לטפל בפסולת הגרעינית ולהפוך אותה לבר פחות בעיתי. כמובן כאשר ואם יתחילו לפעול בעולם.






התמונה באדיבות חברת החשמל של טוקיו שהפעילה את הכור בפוקישימה ביפן


המחנה הסביבתי לא מתלהב מכורים גרעיניים אבל יש גם תומכים כמו ג'ימס לוולוק מציא תאורית גייה אשר טוען שהאיום של שינויי האקלים כו גדול שיש להפעיל את האופציה הגרעינית. הבעיה הנוספת של הכורים הוא מחירם אשר לפי גונר מ-INFORSE זאת סיבה מספיקה לוותר עליהם.





Jim Brooke | Moscow  | VOANews  February 28, 2011