11.9.2011

Record sea ice minimum שיא חדש בקוטן הקרח הימי הארקטי

נותרו עוד כשבועיים עד למינימום השטח של הקרח הימי בצפון בינתים המעבר הצפון מערבי פתוח המעבר הצפון מזרחי פתוח עם חידוש. המעבר הצפון מזרחי עובר במיצריי וילקטיסקי Vilkitsky Strait שמפרידים בין חצי האי טימיר Taimyr Peninsula לבין האי בולשביק אשר באיי סברניה זמליה Severnaya Zemlya ובין ים לפטב Leptev ממיזרח וים קרה Kara במערב. וליקיטסקי היה הראשון ששם את המיצרים על המפה כאשר גילה את סברניה זמליה בשנת 1913 וזוהי התגלית הגאוגרפית החשובה האחרונה בעולם לפי ויקיפדיה. וליקיסקי היה מנהיג המשלחת שכללה 2 שוברות קרח והיתה השניה שעברה במעבר הצפון מזרחי והצליחה במשימה לאחר שנאלצה לחרוף בים קרה. לאחר האניה וגה של  Adolf Erik Nordenskiöld בשנת 1879. (שתי אונית נוספות ניסו לעבור אבל עקבותיהן אבדו). בשנת 1913 סבי היה בן 14 כך שלא מדובר בפרהיסטוריה.

המצב כיום אפשר לעבור במעבר הצפוני ללא כל צורך לעבור במיצרים בכלל. 

 מצב הקרח בקוטב הצפוני ובמעברים הצפוניים המעבר הצפון מערבי והמעבר הצפון מזרחי מהאתר של אוניברסיטת ברמן בתאריך  10-09-2011 
שטח הקרח הכללי בסביבות שיא חדש יש הבדלים בין מדידות שונות למעשה אוניברסיטת ברמן   AMSR-E פרסמה הודעה לעיתונות על שיא חדש של 4.24 מליון קמ"ר. כ-50% לעומת 1972 . לעומתם National Snow and Ice Data Center -NSIDC מראה בעיקביות קצת פחות קרח השנה ולכן סביר שלא יצאו מחר עם הודעה דומה אבל יש סיכויי  לא רע שגם לפי  NSIDC נגיע השנה לשיא או בור חדש.  אם נשווה בין השנה לשנת המינימום של 2007 יש רושם שיש יותר אחוזים של שטח בעל כיסוי קרח חלקי (צבעים אדום עד ירוק). התרשים מראה כיסויי של לפחות 30%. המקור The Cryosphere Today  אוניברסיטת אילנויי דף ההשואה בין תאריכים

 השואה בין הקרח הימי הארקטי ב-8 לספטמבר 2007 ו-2011
מבט על שתי התמונות עם שטח קרח זהה באותו התאריך בשנה ובהפרש של 4 שנים מראה את השונות הרבה בין שנים שונות. יתכן שזה מה שמסביר תופעה במאמר שהופיע לאחרונה ב-Science 
 המאמר מוצא מדרגות חופיות 1000 ק"מ צפונה מהמקום שבו כיום מתחיל כיסויי הקרח הרב שנתי בגרנלנד. מדרגות חופיות נוצרות ע"י גלים וכאשר הקרח מכסה את הים במשך כל השנה אזי אין גלים ואי מדרגות. כאשר לפניי כ~ 6000-8500 בעת שיא הטמפרטורה של ההולוקן HTM נראה שיש פחות קרח אם כי ברור במו בדוגמה למעלה ששינוי של שטח שבו  יש פחות קרח יכול להיות מפוצה ע"י תוספת במקום אחרץ או במילים אחרות שינויי של זרמים ורוחות יכול לשנות את תפרוסת הקרח במידה משמעותי תוך זמן קצר.  אבל בהחלט סביר שבזמן ה-HTM היה פחות קרח ימי בצפון. כעת נשאלת השאלה האם המסקנה היא שאפשר להרגע בקשר למצב הקרח משום שכבר הינו שם ושום אסון לא קרה או שמה אם כאשר רמות גזיי החממה נמוכות יותר הקרח חכול להגיע לשטח פחות בהרבה מה עלול להתרחש ברמות הנוכחיות שיעברו את ה-400ppm. שני בלוגרים העוסקים בנושא האקלים תפסו כאן עמדות שונות. אנדרו ריבקין מהניו יורק טימס לאחר שיחות עם מדענים בצד האופטימי (בנושא הקרח ולא כסיבה להקל ראש בשינויי האקלים). מולו ג'ו רום מ-Climate Progress טוען שאנחנו נמצאים בספירלת מוות של הקרח הימי ולראיה התאמה אקספוננציאלית לנפח הקרח הימי בחדשים שונים מקור Arctic Sea Ice Blog לפי הנתונים מ-
נפח הקרח הימי הארקטי   1979-2010 בק"מ מעוקבים לפי חודשי השנה
הנפח מוערך ע"י שילוב של מדידות אמיתיות נתוני לוינים ומודל ממוחשב. התרשים האחרון של  (PIOMAS) בתוספת חיצים שלי


 כמות הקרח כ יום היא כ-4 אלפי ק"מ מעוקבים לעומת ממוצע של 12 כאשר ברור שגם הממוצע הזה הינו פחות משמעותית מהממוצע של תחילת המאה ה-20. מאז 2007 אבד עוד שליש מהקרח הימי. לכן גם אם היה לפניי כ-7000 שנה פחות קרח עדיין המצב לא מאוד מעודד.

הרצאה פסימית על מצב הקרח ניתן למצוא בהרצאה של דויד ברבר בכינוס סיכום לשנה הפולרית העולמית 2010 הביטוי המעניין "קרח רקוב" אשר נראה מלווינים כקרח רב שנתי עמיד אבל בעצם מדובר בשיברי קרח מכוסים בשלג אשר אינם מהוים שום ישות עמידה.

נ.ב. תוך כדי כתיבת הפוסט שיניתי את ערך של Vilkitsky Straitt בויקיפדיה 
מ: It is covered with drifting ice all year round
ל:  It is covered with drifting ice during winter