WMO-2011 לפי דוח ראשוני של הארגון המטאורולוגי העולמי על שינויי האקלים בעשור האחרון ההתחממות הגלובלית מואצת

הודעה לעיתונות של הארגון המטאורולוגי העולמי

החלק המעניין היא ההערכה שקצב ההתחממות גדל בעשורים האחרונים. אין הרבה הפתעות וחלק גדול מוכר לקוראי הבלוג. בסוגריים מרובעים [הערות המתרגם וקישורים לפוסטים קשורים] נוספו התרשימים הקשורים להודעה ומהסיכום השנתי של WMO ותרשים של ממוצע השטח המכוסה בקרח ימי בקוטב הצפוני באוגוסט  - מ-NSIDC. בדוח השנתי מצוין גם החור באוזון הארקטי אשר הגיע לשיא חסר תקדים ולאובדן אוזון דומה לחור האנטארקטי ב-2010 שהיה חלש יחסית. החור באוזון האנארקטי היה "עמוק" ונרחב יותר מהמוצע אבל אופיני לעשור האחרון.

[לאמיתו של דבר לא השתכנעתי מהתרשימים שמשהוא השתנה בתמונה הידועה של התקררות קלה לאחר מלחמת העולם השניה  הפוגה קצרה ולאחר מכן ההתחממות המהירה שממשיכה גם היום ותמשיך גם מחר. וכאשר יגיע האל ניניו נראה שיאיי טמפרטורה חדשים בעולם.]

Press Release No. 943

For use of the information media
Not an official record

WMO annual statement confirms 2011 as 11th warmest on record Climate change accelerated in 2001-2010, according to preliminary assessment

ג'נבה (GENEVA, 23 MARCH 2012 (WMO - הדוח השנתי על מצב האקלים הגלובלי של ארגון המטרולוגי העולמי אומר ש-2011 היתה השנה ה-11 בדרוג השנים החמות ביותר. מאז תחילת הרישום ב-1850. הוא מאשר ש-2011 היתה השנה החמה ביותר ברשומות שהיתה שנת "לה ניניה" שיש לה השפעה מקררת. הטמפרטרות הממוצעות הגלובליות בשנת 2011  הוערכו ל-0.40° מעל הממוצע השנתי של 14°C בשנים 1961-1990 [עוד על התנודה הדרומית אל ניניו לה ניניה בבלוג וגם הערכה פשוטה על השפעת הלה ניניה על 2011]

הסטיה של הטמפרטורה פני השטח הגלובלית ביחס לשנים (1961-1990) שנים שהחלו בלה ניניה בינונית או חזקה מסומנות בכחול. 

משקעים קיצוניים, רבים מהם קשורים עם אחת מהלה-ניניות החזקות ביותר ב-60 השנה האחרונות, השפיעו משמעותית על העולם.שטפונות משמעותיים התרחשו בכל היבשות, ובאותו הזמן בצורות חמורות פגעו בחלקים של מזרח אפריקה וצפון אמריקה. 

הקרח הימי הארקטי נפל לכמעט שיא שלילי חדש. פעילות הציקלונים הטרופיים (הוריקנים) היתה מתחת לממוצע, אבל ארצות הברית נפגעה מאחת מעונות הטורנדו ההרסניות ביותר ברשומות. 

ממצאים ראשוניים מהדוח שיתפרסם בקרוב על האקלים בעשור  האחרון, מראים ששינויי האקלים הואץ בשנים 2001-2010, אשר היה העשור החם ביותר אשר נרשם מעולם בכל היבשות בעולם. 

הגידול בקצב מאז 1971 היה "יוצא דופן"  לפי ההערכה הראשונית. 

תופעות אטמוספריות כמו לה ניניה גרמו לאפקט מקרר בחלק מהשנים אבל לא עצרו את המגמה השולטת של ההתחממות.

"התמעטות הדרמטית של הקרח הימי הארקטי" היתה אחד מהתופעות הבולטות ביותר של שינויי מצב האקלים בעשור, לפי הממצאים הראשוניים. ממוצע המשקעים העולמי היה השני בגבהו מאז 1901 ונאמר ששטפונות היו דווחו כארוע הקיצון התדיר ביותר. הדוח המלא יפורסם לאחר במהלך השנה לאחר אנליזה נוספת של הנתונים מהמדינות השונות. התקציר לעשור מיועד להגברת ההבנה של האקלים המשתנה שלנו שלנו מפספקטיבה של זמן ארוך יותר ומשלימה את הדוחות השנתיים של הארגון WMO. 

"הדוח הזה מאשר את הממצאים של הדוחות השנתיים הקודמים של WMO ששינויי האקלים קורה כעת ולא הוא לא איום לאיזה עתיד רחוק. העולם מתחמם בגלל הפעילות האנושית וזה  בעל השפעה מרחיקת לכת ויתכן בלתי הפיכה על כדור הארץ, האטמוספירה והאוקינוסים" אמר המזכיר הכללי של WMO מישל ג'ראוד.

הנקודות העיקריות

טמפרטורה

העשור של 2001-2010 היה החם ביותר מאז תחילת הרישום ב-1850, עם טמפרטורה גלובלית של יבשה וים מערכות כ-0.46°C מעל הממוצע ארוך הטווח (1961-1990) של 14.0°C. תשע מהשנים בעשור האחרון היו בין עשר השנים החמות מאז תחילת המדידות. [וכנראה גם בהיסטוריה] השנה החמה ברשומות היתה 2010 וקרובה אלייה 2005 עם טמפ' ממוצעת מוערכת של 0.53°C מעל הממוצע ארוך הטווח. זה היה העשור החם ביותר ביבשה , בים ובכול אחת מהיבשות.         

הטמפרטורה העולמית הממוצעת ים ויבשה לפי שנים בעשור האחרון
קו אפור ממוצע העשורקו כתום ממוצע 1991-2000קוו כחול ממוצע 1981-1990

תרשים אחר של השנים האחרונות כל עשור או כמה עשורים בצבע אחר גובה הפס מציין את תחום הטמפרטורה עם רווח בר-סמך של 95%. הערך הוא ממוצע משוקלל פשוט של הטמפרטורה לפי שטח במשך השנה. בחלון הקטן כל הטווח. מקור
Met Office Hadley Centre, UK, and Climatic Research Unit, University of East Anglia, United Kingdom 

רוב האזורים של קנדה, אלסקה, גרנלנד, אסיה, וצפון אפריקה רשמו טמפרטורה עבור העשור בין   1°C ל- 3°C מעל הממוצע של 1961-1990. בכמעט 90% מהמדינות המעורבות בדוח העשור  היה  החם ביותר מאז תחילת המדידות. [למרות ששנת 2011 היתה קרירה יחסית עדיין נשברו שיאיי טמפרטורה גם בגובה וגם בזמן של ארועים חמים למשל שיא הטמפ' הלאומי בארמניה 43.7°C ובקוטב הדרומי 12.3°C- או הקייץ החם ביותר בסיביר עם טמפרטורות שחורגות עד 5°C מהממוצע בחוף הארקטי.]

השינוי בטמפרטורה בעשור ביחס לממוצע של 1961-1990

עלית הטמפ' העולמית היתה "יוצאת דופן"  במשך אבעת העשורים הקודמים, לפי התקציר הראשוני. הטמ' העולמית עלתה בקצב מוערך של 0.166°C לעשור בהשואה לקצב של 0.166°C אשר חושב לתקופה המלאה1881-2010. 

מגמת הטמפרטורה העולמית מגמת 4 העשורים האחרונים --- 1971-2010 תלולה יותר והעליה בטמפרטורה מהירה יותר מאשר המגמה ב-13 העשורים מאז 1881 ---

אנומליות המישקעים לפי עשורים ביחס לתקופת הבסיס של 1961-1990

   הסטיה של הטמפרטורה הגלובלית ביחס לממוצע של 1961-1990 בשנים 1850-2011
מרכז הדלי בקוו שחור עם אזור אפור שמציין 95% טווח אי ודאות CRU
NOAA בקו אדום  , NASA GISS בכחול
נראה בברור שאכן בארבעת העשורים האחרונים העליה בטמפ' היתה מהירה יותר מאשר בכול התקופה
Source: Met Office Hadley Centre, UK, and Climatic Research Unit, University of East Anglia, United Kingdom

משקעים 

  ממוצע המשקעים העולמי (גשם, שלג וכו) היה השני בגודלו לאחר 1951-60 מאז 1901. בתוך הממוצע הגלובלי היו הבדלים אזוריים ושנתיים גדולים. [כידוע אויר חם יותר יכול להכיל יותר מים ולהוריד יותר משקעים (כולל שלג לעומת אויר יותר קר) לדוגמה מיבש כביסה שמחממם את האויר כדי להוציא את המים מהכבסים, אויר חם יכול כמובן כמו במיבש ליבש את אדמה]

חלקים גדולים מחצי הכדור הצפוני רשמו תנאים רטובים יותר מהממוצע, במיוחד מזרח ארצות הברית, צפון ומזרח קנדה וחלקים רבים של ארופה ומרכז אסיה. כנ"ל דרום אמריקה, כולל קולמביה, חלקים של צפון ודרום ברזיל, ארגוואי וצפון מזרח ארגנטינה רוב דרום אפריקה אינדונזיה וצפון אוסטרליה.  

בניגוד להם באזורים אחרים, המשקעים היו נמוכים מהממוצע. מערב ארה"ב דרום קנדה, אלסקה, רוב דרום ומערב ארופה, רוב דרום אסיה, מרכז אפריקה, [מזרח אפריקה], מרכז דרום אמריקה, מזרח ודרום מזרח אוסטרליה נפגעו במיוחד. [כאן ראוי להדגיש את שתי הבצורות של פעם במאה שנה באמזונס 2005, 2010 שינוי האקלים לפי המודלים עשויי לגרום להתיבשות ולשרפה של יערות האמזונס. ]

ספינת נהר ללא נהר באמונס

Greenpeace/Daniel Beltra

ארועי קיצון

מספר רב של ארועי קיצון של מזג האויר ואקלים השפיעו כמעט על כל חלקיי העולם עם שטפונות, בצורות, ציקלונים, גליי חום, וגלי קור. שני גלי חום יוצאי דופן הכו בארופה ורוסיה בעת הקיצים של 2003 ושל 2010 עם תוצאות הרות אסון ואלפי נספים ושרפות יער ממושכות. שטפונות היו ארוע הקיצון המדווח ביותר במשך העשור אשר פגעו בחלקים רבים של העולם. שטפונות נרחבים וממושכים הסטוריים פגעו במזרח ארופה 2001 ו-2005,  אפריקה 2008, אסיה (במיוחד פקיסטאן) 2010 [וגם בשנה שעברה 2011 אבל זה עשור חדש], הודו 2005, ואוסטרליה 2010.

מספר רב של מדינות דווחו על תנאיי בצורת קיצוניים, כלל אוסטרליה מזרח אפריקה, האמזונס ומערב ארה"ב. תוצאות הומניטריות [רעב] היו משמעותיות במזרח אפריקה בחצי הראשון של של העשור, עם מחסור נרחב במזון ואבדן של חיים ומקנה. 

ארועי קיצון 

ארבעים ושמונה מתוך 102 מדינות (47%) דווחו ששיא הטמפרטורה במדינה נרשם במהלך 2001-2010, בהשוואה ל-20% עבור 1991-2000 ובסביבות 10% לעשורים קודמים. 

העשור ראה את הרמה הגבוהה ביותר של ציקלונים טרופיים [הוריקנים] עבור האגן הצפון אטלנטי. בשנת 2005 ההוריקן בדרגה 5 קטרינה היה ההוריקן היקר ביותר שפגע בארצות הברית. [כאשר קטרינה הגיע לחוף היא כבר היתה בדרוג של פחות מ-5], עם מספר נספים משמעותי של יותר מ-1800. בשנת 2008 הציקלון הטרופי נרגיס נהיה לאסון הטבע הגרוע ביותר במינמאר [בורמה לפני השתלטות הכת הצבאית] והסופה הטרופית הקטלנית בעולם במהלך העשור, עם יותר מ-70,000 נספים. [חלק גדול מהאסון נובע מכך שהשלטון הצבאי לא הזהיר מראש את התושבים]
[עוד על ארועי הקיצון כגון שטפונות בהתרגום הסיכום של ג'ף מסטרס wunderground לשנת 2011]

קרח ימי

הירידה בכמות הקרח הימי הארקטי, שהובחנה מאז סוף שנות השישים, המשיכה במהלך 2001-2010. שיא היסטורי של שטח הקרח הימי הארקטי נרשם בספטמבר 2007.

שטח הקרח הימי הארקטי היה שוב הרבה מתחת לממוצע ב-2011. המינימום העונתי, ב-9 ספטמבר, היה 4.33 מיליון קמ"ר (33% מתחת לממוצע של 1979-2000 [כאשר גם הממוצע הזה קטן מהממוצע של המא ה-20]) לפי מרכז המידע הלאומי לשלג וקרח של ארה"ב. זה היה המינימום השני בקוטנו ברשומות, 0.16 מיליון קמ"ר מעל השיא שניקבע ב-2007. נפח הקרח הימי היה אפילו נמוך יותר מהממוצע ומוערך ל"שיא" חדש של 4200 ק"מ מעוקבים,  נמוך יותר מהשיא של 4580 ק"מ מעוקבים שנקבע ב-2010.
[על ה"שיא של 2011 בבלוג]

ממוצע היקף הקרח הימי הארקטי לחדש ספטמבר 1979-2010 [הממוצע החדשי מסתיר את העובדה שהמינימום של 2011 היה קרוב מאוד ל"שיא" של 2007.]

כככ

היקף הקרח הימי הארקטי בשנים האחרונות לעומת הממוצע של 1979-2000 [אשר גם הוא קטן יותר מהשנים שלפניו] מקור NSIDC מהדוח של WMO

לוינים הראו את התנודות בקרח הימי משנה לשנה מאז 1972. לפי מדידות מדעיות, גם הקף וגם הנפח של הקרח הימי הארקטי מראים  בברור נסיגה במהלך 35 השנים האחרונות. הנתונים מראים נסיגה דרמטית יותר בכיסוי הקרח הימי הארקטי בשנים האחרונות. שש השנים האחרונות של העשור (2005-2010) רשמו את חמשת חדשי ספטמבר עם הקף הקרח הנמוך ביותר, כאשר ב-2007 נרשם ה"שיא עם 4.28 מליון קמ"ר, 39% מתחת לממוצע של תקופת היחוס 1979-2000.
ממוצע היקף הקרח הימי הארקטי לחדש ספטמבר 1979-2010 [הממוצע החדשי מסתיר את העובדה שהמינימום של 2011 היה קרוב מאוד ל"שיא" של 2007.]

NOTES TO EDITORS:

The theme of World Meteorological Day 2012 is Powering the Future with Weather, Climate and Water. Full details of events and activities at

גילוי הדעת של הארגון המטאורולוגי העולמי על מצב האקלים ב-2011 pdf

The WMO Statement on the Status of the Global Climate 2011 is available at -pdf

The World Meteorological Organization is the United Nations System’s authoritative voice on   Weather, Climate and Water

For more information please contact: 

Clare Nullis, Press Officer, Communications and Public Affairs,
Tel: +(41 22) 730 8478; 41-79) 7091397 (cell)

e mail: cnullis(at)wmo.int

קישור להודעה לעיתונות

Press Release No. 943

Another Amazon Drought Spurs Greenhouse Gas Emissions: Scientific American